סיפורו של רהיט

עינת כהן מהבלוג "אמא יוצרת ומטיילת" חיה בשנים האחרונות עם בן זוגה ושלוש בנותיה בגואטמלה. כבלוגרית אשר גרה בארץ רחוקה אני יכולה להזדהות עם חלק מן החוויות שהיא חווה, הדילמות שהיא מדברת עליהן והצורך להיות חלק מקהילת הבלוגריות בישראל. בפוסט המשמח והצבעוני מאפשרת לנו עינת הצצה לתוך ביתה המשלב חדש וישן, וינטג' ומודרני, שם וכאן.



לפני 6 שנים בחיר ליבי קיבל הצעה להקים חוות פרחים בגואטמלה. ההצעה נראתה לנו קסומה. גואטמלה נשמעה לנו כמו מדינה אקזוטית, מהעולם הישן, כזו שהזמן לא נגע בה.



הגעתי אליה בלי ציפיות ובלי ידע מוקדם. כאמא ל 3 ילדות קטנות לא הייתה לי הפריבילגיה לקחת את הזמן והמשימה הראשונה הייתה לרהט את הבית בנוחות מקסימלית. לא היו לנו מיטות, לא שולחנות, לא ספריות, וכל מה שהמדינה ידעה לספק לי היו רהיטים כבדים, מתקופה אחרת, בצבע כהה מיושן. למזלי, המדינה ידעה לספק לי גם טקסטיל צבעוני ומיוחד ואקססוריז משובבי נפש.


טקסטיל מקומי משובב נפש


את השידות האלה מצאתי במקרה. הן לא מקומיות, הן מיובאות על ידי חנות אחת ספציפית שהתאהבתי בה מעל הראש, כי ידעה להציג גם רהיטים מיוחדים, גם שטיחים רכים ומפנקים וגם כלי בית נעימים לעין. הצבע שלהן משך לי את העין וידעתי בדיוק איפה למקם אותן, רק שהן השאירו ביניהן רווח וחיפשתי איך למלא אותו.


בין השידות, סולם עבודת יד של נגר אומן

או אז הגיעו לעזרתי בעלי המקצוע המוכשרים בגואטמלה. נגר אומן בנה לי סולם קטן, בדיוק בגודל המתאים ובצבעים שהתאימו לשידות. כלי הבית עברו אל השידות, ואמנות מקומית ופרטית מוצגת עליהן באהבה גדולה.



הבית ממנו הגעתי הוא בית יצירתי מאוד. סבא שלי היה קרמיקאי מוכשר, ובין השאר עיצב חנוכיות. אבא שלי מפסל באבן. אני חובבת עיצוב גדולה וגם הבנות שלי אוהבות צבע. כך יצא שסביב לרהיט, הנמצא במרכזו של הבית, רוכזו עבודות האמנות של בני המשפחה.



הישן והחדש מתערבבים אצלי בבית, ויחד עם אמנות שימושית עומדים להם פריטים בני מאות שנים וחולקים את אותו המרחב. גואטמלה מתאימה לזה בדיוק. לצד העולם המודרני המפותח שוכן לו עולם אחר, שעוסק בעבודות יד כפי שעשו אותן לפני מאות שנים. עולם שיוצר טקסטיל עם עיטורים מלאי משמעות שאמהות העבירו לבנותיהן מדור לדור. עולם שיוצר קרמיקה ייחודית בטכניקה מקורית. עולם שמעריך אומנות וצבע ועבודות יד.


ישן וחדש, זה לצד זה

עם הזמן, למדתי איפה לרכוש את הפריטים שיהפכו את הרהיטים הכבדים והכהים, לבית חם ומזמין, מודרני אבל עם נגיעות של מסורות עתיקות. כך, פטרית עץ כבדה שמצאתי בשוק באנטיגואה שעונה על קיר פינתי, כד חרס שמצאתי בחנות אומן קטנה מעטר פינה אחרת. בכפר אמנים על גדות האגם אטיטלן מצאתי קרמיקאים מוכשרים ובכפר שכן, אומני טקסטיל. המסורות הישנות נשמרו כאן, כאילו קפא הזמן, והבית שלי נמלא בצבע, בדיוק כמו שאני אוהבת.



אני מזמינה אתכם להתאהב בגואטמלה ובמה שיש לה להציע. זה לא העיצוב המוכר, זה לא הוינטאג' שלמדנו לראות. זה שונה, זה מלא בהשראה ואהבה ומסורת. זה צבעוני ושמח ומיוחד. זה הבית שלי.


ההמלצות של עינת


גואטמלה סיטי

חנות לבית עיצוב, ריהוט ואביזרים.


שווקים באנטיגואה

שוק כרמן (פינת השדירה הרביעית והרחוב השלישי) הוא שוק מקורה קטן ששוכן מתחת לחורבות כנסיה עתיקה והוא מזמין ונעים לסיבוב. בסופי שבוע מצטרף אליו גם שוק טקסטיל, תיקי עור, ציורים - מחוצה לו, ברחוב.


מסביב לאגם אטיטלן

בכפר האמנים סאן חואן לה לגונה אפשר לבקר בכמה קואופרטיבים של נשים אורגות, ציירים, כוורנים וקוטפי קפה ולהכיר את דרך החיים המסורתית והמגובשת של המקומיים.

בכפר סאן אנטוניו פאלופו אפשר לבקר במפעל קרמיקה קטן ולראות את העובדים מכינים תבניות, מעטרים כלים, צובעים בגלזורה ולהעריך את עבודת הקרמיקה הייחודית.


לעקוב אחר עינת ברשתות החברתיות

אמא יוצרת ומטיילת בפייסבוק

באינסטגרם

בפינטרסט

ביוטיוב


אינסטגרם רק עתיק.jpg

רוצה להתעדכן בדף הפייסבוק של רק-עתיק?

רוצה לראות את הולנד מבעד לעיני?

רוצה לטייל איתי במקומות נסתרים מעין התייר הרגיל?