טיול בעקבות ואן-גוך

לטייל בעקבותיו של וינסנט או של ואן-גוך?

ללכת בשבילים בהם הוא צעד, לראות את הנופים אותם הוא אהב וצייר, ללכת בעקבותיו בפרק חיים משמעותי בחייו בהולנד. בכפר הקטן, לא רחוק מן העיר איינדהובן, מצייר וינסנט ואן-גוך בשנים 1885-1883 כרבע מעבודותיו, חווה אהבה נכזבת, מתעמק בחיי העוני של האיכרים ומתמחה בציור אנשי עמל.

 כאן טייל ואן-גוך

מי לא מכיר את ציוריו המפורסמים של ואן-גוך – החמניות, החדר בארל, הפורטרטים העצמיים שלו? מי לא מכיר את פרט הביוגרפיה הזה של אוזנו הימנית? מי לא מעריץ את ציוריו מלאי האור והצבעים?

אבל מי מכיר את התקופות הפחות מדוברות בחייו? את התקופות בהן גר בהולנד וצייר שם את ציוריו החשוכים של איכרים קשיי-יום, של טווי בדים? וגם של נופים כפריים, שדות, כנסיות וטחנות רוח ומים?

גם כאן הוא טייל

כאשר שמעתי על הכפר של ואן-גוך ועל המוזיאון שבו, הבנתי שזה הזמן להתעמק מעט בסיפורו יוצא הדופן של הגאון ההולנדי המטורף. אף כי המוזיאון אינו מחזיק באף לא אחת מיצירותיו המקוריות, זהו מוזיאון מקסים, מלמד ומעניין. בביקור במוזיאון צללתי לתוך חייו של ואן-גוך החל מלידתו, דרך מסלול חייו הפתלתל, עבודותיו, חבריו הציירים, אהובתו המקומית ונופי ציוריו. נפשו הסוערת של האומן מתגלה לכל מי שחפץ בכך; ולאחר הביקור במוזיאון, בכפר שגר בו ובסביבה אותה כל כך אהב הרגשתי כאילו הכרתי אותו קצת. הרגשתי כאילו הוא כבר לא ואן-גוך עבורי אלא וינסנט.

את הביקור בכפר של ואן גוך מומלץ לשלב עם ביקור בעיר היפה דן-בוש במרחק של כחצי שעת נסיעה. על העיר דן-בוש כתבתי פוסט שלם עם המלצות לביקור.

קצת על חייו הסוערים של וינסנט ואן גוך

וינסנט נולד ב- 1853 בכפר קטן בפרובינציית צפון-בראבנט כבן בכור מתוך שישה ילדים להוריו, האב תיאודורוס הכומר והאמא קורנליה. שנה לפני כן מת בלידתו תינוקם הראשון, שעל שמו נקרא וינסנט. האח תיאו נולד ארבע שנים לאחר מכן ולהם הצטרפו עוד ארבע בנות. כבן לכומר זכה וינסנט לחינוך מוקפד בבתי ספר טובים.

ב- 1869 הוא מתחיל את קריירת האומנות שלו אצל דודו שהיה בעל בית מסחר לאומנות בדן-האג. כבר בשנת 1871 מתחילה חלופת המכתבים בין וינסנט לאחיו תיאו, האח שתמיד האמין ותמך בו.

כמה שנים לאחר מכן הוא מבקר בפריז ועובר לגור בלונדון, שם מתחילים חייו לקבל אופי סוער יותר. הוא נפגע מאהבה כוזבת ראשונה, נקלע לראשון מבין משברים נפשיים רבים ונדבק בחיידק הציור. הוא מתעניין גם בדת, קורא הרבה על אומנות ותיאולוגיה ואף משמש כעוזר כומר תקופה קצרה.

ב- 1877 הוא חוזר להולנד. הוא קורא הרבה, עוסק בתרגום התורה לשפות שונות ומצייר. הוא מתחיל בלימודי תיאולוגיה אך מפסיק לאחר זמן קצר. הוא מנסה לקבל הכשרה כמטיף אך נמצא כלא מתאים. במשך כחצי שנה הוא חי בכפר עני באזור המכרות בבלגיה ומשמש שם כעוזר לכומר, שם הוא נחשף לחיי העוני של הכורים, מנסה לעזור להם ומצייר. הוא חי חיי עוני ודחק ונתמך על ידי אחיו שדוחף אותו להמשיך לצייר.

ב- 1881 הוא שוב חוזר להולנד לגור עם הוריו. שוב חווה אהבה נכזבת, שוב רב עם אביו ושוב עוזב. הוא עובר לדן-האג, גר בקרבתם של ציירים אחרים ועדיין נתמך כלכלית על ידי אחיו. שם הוא מכיר את סין, זונה אלכוהוליסטית, שהופכת להיות בת זוגתו ומודל לציוריו. בדחיפתו של אחיו הוא עוזב את סין וחוזר לגור עם הוריו שבינתיים עברו לנואנן, שם קיבל אביו משרת כומר. בשנתיים הקרובות הוא יטייל בשדות ויכיר את האיכרים ואנשי המקום, אשר ילמדו לאט לאט להכירו, לקבל את שגיונותיו ואף להכניסו לבתיהם. הוא מצייר בסטודיו קטן מאחורי בית הוריו. הוא מתאהב בבת השכנים שעוזרת לו בטיפול באמו החולה ולאחר שאהבתם אינה מתקבלת בעין יפה, מרגו מנסה להתאבד וכך יורד הגולל על סיפור אהבתם. ב- 1885 הוא מצייר את אחד מהידועים שבציוריו: "אוכלי תפוחי האדמה". הציור אותו הוא מחשיב כציור האמיתי הראשון שלו.

אוכלי תפוחי האדמה". הציור לקוח מאתר מוזיאון ואן-גוך באמסטרדם"

בציור רואים את משפחת דה-חרוט, שבביתה הוא מתארח מספר פעמים ושחבריה משמשים לו מודל לציור ולנסיונות איור של ידיים ואצבעות.

הוא שוב עובר והפעם לאנטוורפן שם הוא לומד בבית הספר לאומנויות ואז עובר לפריס לגור אצל אחיו תיאו. שם הוא מתוודע לאימפרסיוניזם וציוריו הופכים מוארים יותר. בינתיים בהולנד, הולך אביו לעולמו ואמא קורנליה עוזבת את בית הכומר ומוכרת את ציוריו של וינסנט בעשרה סנט לאחד. בפריס וינסנט מתוודע לגוגן, ברנרד, פיסארו ועוד. ב- 1888 הוא עובר לארל בצרפת שם הוא נתקף בהתקף שגעון וחותך את תנוך אוזנו הימנית. בעקבות מקרה חיתוך האוזן הוא מתאשפז בבית החולים לחולי נפש בסנט רמי ושם מצייר מאות ציורים עד למותו, כשנה אחת מאוחר יותר.

ב- 1890 הוא מציג בתערוכה בבריסל ומקבל ביקורות נלהבות מן המארגנים. הוא מצייר בין התקף פסיכוטי אחד למשנהו, מבקר את אחיו בפריס ואף פוגש שם את טולוז לוטרק. ב- 23 ביולי באותה שנה הוא כותב את מכתבו האחרון. בליל ה- 29 ביולי 1890 הוא הולך לעולמו, בן 37 במותו. בחייו מכר וינסנט תמונה אחת בלבד!

טיול בעקבות וינסנט ואן-גוך

הכפר נואנן Nunen הוא כפר קטן בפרובינציית צפון-בראבנט. ניתן לחנות בחניון החינמי המסומן במפה האינטראקטיבית ולצאת לרחוב הראשי, רחוב Berg. כל המקומות המעניינים נמצאים, למעשה, לאורכו של רחוב זה.

במספר 26 – בית הוריו של וינסנט.

בית הוריו של וינסנט בנואנן, הולנד

אם תקיפו את הבית תוכלו להציץ לחצר ולראות את האטלייה בו עבד

במספר 24 – ביתה של מרגו, בת השכנים ואהובתו של וינסנט.

בקדמת הבית פסלה של מרגו

ניתן לבקר בבית שעוצב מחדש כמוזיאון עם ציורים של חבריו הציירים של ואן-גוך וכן חדר משרתות בסגנון המאה ה 19. בנוסף, חדר בו הוחבא ילד יהודי בזמן מלחמת העולם השניה.

ימים ושעות פתיחה באתר.

במספר 29 – מרכז ואן-גוך. ימים ושעות פתיחה באתר Vincentre.

מוזיאון ואן-גוך

חתיכות הצבע הכחול (בתמונה השמאלית) בו השתמש וינסנט נמצאו בחפירות בחצר בית הוריו.

במספר 40 – בית טווה הבד משנת 1763

בית טווה הבד משנת 1763

באותה תקופה התעמק וינסנט גם בחיי הטווים ובעבודתם וצייר ציורים רבים שלהם.

 התמונה לקוחה מאתר מוזיאון ואן-גוך באמסטרדם

בהמשך הופך הרחוב לרחוב Papenvoort ובמספר 2 תוכלו לראות את הכנסיה בה שירת אביו של וינסנט ככומר.

ם

בדרך אל או מהכפר תוכלו לעצור ליד המקום בו שכן בזמנו הבית של משפחת דה-חרוט, אותה צייר וינסנט בציור "אוכלי תפוחי האדמה".

בית אוכלי תפוחי האדמה

אצל משפחת דה-חרוט תארח וינסטנט לעיתים קרובות לאחר טיוליו הארוכים בשדות הסביבה. באחת הפעמים, הגיע וינסנט בשעות הערב המוקדמות בדיוק בשעה שבני המשפחה התיישבו לאכול לאחר יום עבודה מפרך. וינסנט ניצל את הרגע, פתח את אלבום הציור והחל מצייר. זמן רב החשיב וינסנט את הציור הזה כציורו הטוב ביותר. על כך כתב גם במכתבו לאחיו תאו וצירף איור.

 התצלום לקוח מכאן

תוכלו לבקר גם בטחנת המים הכפולה אותה צייר וינסנט מספר פעמים.

כך כתב וינסנט לאחיו תיאו ביולי 1882:

"מה אני בעיני רוב האנשים? אפס, או איש תמהוני ולא נעים - אחד שאין לו ולא תהיה לו אף פעם איזושהי עמדה בחברה, בקיצור, נחות שבנחותים. בסדר גמור, גם אם הם צודקים, ארצה להראות בעבודתי מה נמצא בליבו של איש תמהוני כזה, בלבו של אפס. זוהי שאיפתי, המבוססת למרות הכל על אהבה יותר מאשר על זעם, על רוגע יותר מאשר על סערת רגשות. נכון שאני נמצא לעיתים קרובות במצוקה גדולה, אך עדיין קיימות בתוכי מוסיקה והרמוניה שקטה וטהורה. בבקתות העלובות ביותר, בפינות המזוהמות ביותר, אני רואה רישומים ותמונות. ונפשי נמשכת לדברים הללו בעוצמה שאין לעמוד בפניה".

אומן גדול בעל נפש סוערת ועוצמות שאין לעמוד בפניהן! כך הצטיירה לי דמותו של וינסנט לאחר הביקור במחוזות חייו.

אשמח לשמוע מכם, האם אתם מכירים את התקופה הזאת בחייו של וינסנט ואן-גוך? האם הייתם רוצים לבקר במקומות האלה?

---

לראות את עבודותיו של ואן גוך בהולנד

מוזיאון ואן גוך באמסטרדם

מוזיאון קרולר-מולר שם נמצא האוסף השני בגודלו בעולם של עבודותיו של ואן גוך: 90 ציורים ו- 180 איורים.

מוזיאון צפון-בראבנט בדן בוש תוכלו לבקר בתערוכה על חייו של ואן-גוך. במוזיאון 10 עבודות של האומן שכולן צויירו בזמן מגוריו כאן.

---

מסעדת טחנת המים

בטחנת המים אותה צייר ואן-גוך פעמים רבות בזמן טיוליו באזור, נפתחה מסעדה. כמה נעים לשבת בחצר הטחנה, מוקפים רשרוש מי הנחל שעובר כאן ממש בסמוך.