top of page

פוסטים מומלצים

תמונת הסופר/תRachel Lavi Dagan

הבָּאקֶט-ליסט ההולנדי שלי

עודכן: 15 בדצמ׳ 2022




צג מחשב עם תמונה של נהר האייסל וכותרת הפוסט

מה חייבים לראות באמסטרדם? מה אסור לפספס בטיול בהולנד? על מה חייבים לסמן V? שאלה שכמעט תמיד נשאלת בזמן תכנון טיול.


האם באמת יש מקומות כאלה שממש אסור לפספס? או כפי שהגדירה זאת מישהי בפייסבוק "מקומות שהימנעות מהם תהיה כבגידה באנושות". כמובן שהכותבת התבדחה ובכל זאת נדמה לי שיש דברים בגו.


האם יש מקום שחייבים לסמן עליו V? אני סבורה שאין מקום כזה. יותר מזה - אני נמנעת ממקומות שמוגדרים כחובה. מדירה את רגלי ממקומות שממש אבל ממש אסור לפספס. מחפשת את האחר, המרוחק, הלא מתוייר ולא מוכר.


אם אתםן כאן אז כנראה שגם אתםן כאלה - אוהביםות לגלות וללכת בשבילים מחוץ למסלול התיירותי הרגיל.


אתםן כנראה רוציםות למצוא מקומות שיתאימו לבאקט-ליסט שלכםן ואם כך, אתםן במקום הנכון. אבל רגע לפני, אני רוצה לחלוק אתכםן כמה מחשבות בעניין המונח באקט-ליסט והקשר שלו לתופעת תיירות היתר.



כמה מחשבות על תיירות, טרנדים ובאקט-ליסט


אז מה זה בכלל מקום חובה שאסור לפספס? למה אנחנו מעדיפים לסמוך על אחרים? למה אנחנו הולכים לאן שכולם הולכים? על איזה צורך עונים הטרנדים ואיזה מחיר אנחנו משלמים באימוצם?


ההגדרה של מקום כיעד חובה הופכת אותו לטרנד תיירותי ומניעה תהליך שתחילתו בכמה תמונות אינסטגרמיות תמימות וסופו, לעיתים, יצירת מטרד לתושבי המקום ואפילו הרס סביבתי.


הדיון בתופעת תיירות היתר הוא דיון חשוב ורציני. חשוב להיות מודעים ומודעות לתהליך שאנחנו עובריםות באופן כמעט בלתי מודע כשאנחנו ממליציםות על יעד ונוהריםות לראותו בעקבות טרנד אינסטגרמי.


התהליך שבו יעד עלום-שם הופך ליעד תיירותי המוני מתאפיין בארבעה שלבים:


1. שלב הגילוי

באמצעות הרשתות החברתיות מתגלים יעדים חדשים, חדשות לבקרים. לרוב אלה יעדים של אטרקציה אחת פוטוגנית, אשר מצטלמת היטב בעיקר לאינסטגרם. יעד-סלפי אפשר לקרוא לה.

בשלב זה, התיירים מתחילים להגיע למקום וההשפעה על המקום חיובית. מתפתחים מיזמים מקומיים סביב האטרקציה, נבנים בתי מלון ומסעדות ועוד. אם המקום לא משכיל להציע אטרקציות נוספות, הוא מועד לכישלון כיעד תיירותי.


2. שלב התיירות הטובה

ככל שהמקום מתפתח, אופי התיירות במקום משתנה. זו אינה כבר רק תיירות סלפי אלא תיירות לילה שלנה במקום ומוציאה יותר כסף. בשלב זה יש עדיין איזון בין מספר התושבים לבין מספר התיירים והתושבים נהנים מיתרונות התיירות.


3. שלב המהפך

אם השינוי לא נעשה בצורה מתוכננת ומדורגת , אם התיירים ממשיכים להגיע במספרים הולכים וגדלים – נוצרת בעיה. אט אט נעלמת האוכלוסיה המקומית, הדיור מתייקר בשל הרווח בהשכרת בתים לתיירים, בתים נקנים על ידי משקיעי חוץ, חנויות אופייניות למקום נעלמות ובמקומן נפתחות חנויות של מזכרות לתיירים או רשתות ענק. בשלב זה חל מהפך באופי התיירות – מתיירות טובה לתיירות גרועה.

הלינה בעיר הופכת גם היא יקרה, תיירים לנים מחוץ לעיר ובאים רק לבילוי יומי בה וכך מקור ההכנסה העיקרי נפגע.


4. תיירות-יתר

העומס התיירותי גורם נזק למשאבים הציבוריים המקומיים כמו פארקים, גשרים וכיכרות. האירוניה היא שדווקא מה שייחד את המקום והיה מוקד המשיכה מלכתחילה, נעלם עם בוא התיירים. היעד מאבד מזהותו המקורי וממאפייניו הייחודיים.


טרום קורונה המונח 'תיירות-יתר' העסיק אנשי תיירות רבים. ערים רבות, ביניהן אמסטרדם, לונדון, ברצלונה, רומא וונציה – רק לציין אחדות מהן – סבלו מעומס תיירים אשר נדמה היה כי הנזק שלהם עולה על התועלת שבהם. השיח סביב הנושא עסק בעיקר בדרכים לוויסות התיירות ומשיכת תיירים למקומות אחרים. היו שחשבו שמשבר הקורונה יביא למהפך גם בתחום התיירות. הם טעו.


השבוע התפרסמו נתוני לינות בהולנד ברבעון השלישי של השנה. השנה, עלה מספר הלינות של תיירים (פנים וחוץ) על זה של שנה שעברה ב 15% ובהשוואה לשנת 2019 ב 4%. השיח עוסק כמובן גם בפתרונות אפשריים כמו מס יומי לתיירים, מגבלת רכישת בתים למשקיעי חוץ ועוד.


תיירות איטית, מתחשבת ומחושבת תורמת למקום ולתושביו; היא מייצרת מקורות הכנסה, מעודדת יוזמות מקומיות ותורמת להעלאת הדימוי המקומי.


אני קוראת לכםן – טיילו לאט. היו ביקורתיים בבחירת היעדים. והעיקר – הביטו וראו את היופי שיש מחוץ לאינסטגרם ולרשתות החברתיות.


לאור זאת, אני רוצה להמליץ על חמישה יעדים שנמצאים בשלב 1 או 2. תמצאו כאן המלצות לערים וכפרים; מסלולי טבע ומסלולים אורבניים; בדרום ובמזרח וגם אחת במרכזה של הולנד.


הבאקט-ליסט ההולנדי שלי

העיר דוסבורח Doesburg

עיר קטנה על גדות נהר האייסל במזרח הולנד. העיר אשר קיבלה זכויות כבר בשנת 1237 (38 שנים לפני אמסטרדם!) היתה גם עיר מבצר וגם השתייכה לברית ערי ההאנזה. במאה ה 15 היא נהנית מתור הזהב שלה, משגשת וגדלה. נבנים בה כנסיית מרטיני עם מגדל אחד הגבוהים במדינה, בית שקילה ומבני האנזה מרהיבים.

יש בה מבנים רבים לשימור כמו גם חזות עיר מונומנטלית, מוזיאונים קטנים כמו מוזיאון החרדל ומוזיאון לָליק (עם עבודות של אומן הזכוכית המפורסם), טיילת יפה ומסעדות המגישות את מרק החרדל המפורסם של העיר.


על דוסבורח תוכלו לקרוא כאן בהרחבה.


העיר דוסבורח – מרק חרדל, בית השקילה, נהר האייסל ובתים בעיר

העיר ניימכן Nijmegen

ניימכן היא העיר הכי עתיקה בהולנד. בשנת 19 לפנה"ס הגיע לכאן הלגיון הרומאי והוקם כאן מחנה צבאי. סביב המחנה התפתחה עיר שבשנת 100 לספירה – קיבלה זכויות מהקיסר הרומאי. מאז היא מיושבת באופן רציף, הופכת לעיר מבצר חשובה וכיום עיר אוניברסיטאית תוססת ומזמינה.

היא יושבת על גדות נהר הוואל וטובלת ביערות ואפילו גבעות. פרט לקירבה לגבול הגרמני ולאוניברסיטה חשובה יש בה סמטאות עתיקות, כנסיה מרשימה (שווה לטפס על מגדל הכנסיה לתצפית על הנהר), טיילת כיפית ועוד המון פינות חמד עליהן אני מספרת בסיורים שלי.


פרטים על הסיור שלי בניימכן תקראו כאן.

העיר ניימכן – ציור קיר של דובי, הגשר על הנהר, בתים בעיר ומיצג במוזיאון


העיר דן-בוש den Bosch

בירתה של מחוז ברבאנט הצפוני, נקראת על שם היער של האציל של בראבנט. היא מוקפת נהרות שאמנם יצרו סביבה ביצתית אבל גם הגנו עליה במלחמות הרבות שנערכו בסביבה. העיר קיבלה זכויות כבר בשנת 1184, היתה בירת המחוז מאז וגם עיר קתולית חשובה. יש בה קתדרלה מרשימה(סנט-יאן), ביצורים עתיקים וכמה מוזיאונים שווים במיוחד.

גולת הכותרת של העיר הוא השייט המיוחד תחת בתי העיר. וגם המאכל הייחודי של העיר – כדורי קצפת מצופים בשוקולד.


המלצותי על העיר היפה תקראו כאן.

העיר דן-בוש – הקתדרלה, השתקפות הגשר בתעלה, ציור קיר של אנשים על דג ובתי הכדור


הכפר ספקנבורח Spakenburg

כפר במחוז אוטרכט, צפונית לעיר אמרספורט, על גדות אגם Eemmeer. ראשיתו ככפר דייגים ואף על פי שרבים מתושבי הכפר עדיין עוסקים בעיבוד ובסחר בדגים, מרביתם כבר אינם דייגים.

בעבר, לפני בניית הסכר הגדול ב 1932, שכן הכפר על גדותיו של הים הצפוני והיה בעל צי סירות דייג גדול. בנמל הישן עדיין עוגנות 30 סירות דייג ישנות הנקראות botter.

מספנת הכפר שהייתה ידועה בבניית סירות איכותיות משמשת כיום לתיקון ושחזור סירות עתיקות. מעניין לדעת שביפן הוקם כפר שלם כדוגמת ספקנבורח. אז לא תבואו לראות את המקור?

בימי חג תוכלו לראות כאן את זקנות הכפר לובשות לבוש הולנדי מסורתי בדרכן לכנסיה (אל תבואו ביום ראשון).

הכפר ספקנבורח – נערים בלבוש מקומי עם גלידה וטלפון ביד, סירות עתיקות, נשות הכפר בלבוש מסורתי וחוטי תפירה מונחים על שולחן


אחוזת Landgoed Enghuizen

אני אמנם אורבנית בנשמתי אבל מדי פעם יוצאת לגיחה לטבע כדי לנשום אוויר צח ולהנות מחילופי העונות. ישנם מסלולי הליכה רבים בהולנד, בכל אזור. הפעם אני רוצה להמליץ על מסלול הליכה קל ויפיפה באזור לא מוכר – הפינה האחורית של הולנד.

הפינה האחורית או בשמה ההולנדי de Achterhoek היא החלק המזרחי במחוז חלדרלנד. גבולותיה הם גרמניה ממזרח ודרום, מחוז אובראייסל בצפון ונהר האייסל במערב.


יש כאן המון טבע, ערים עתיקות וכפרים קטנטנים. האזור מתאים לחופשה כפרית נינוחה, טיולים בטבע ורכיבה על אופניים ביער.

ממרכז הכפר הומלו Hummelo יוצאים כמה מסלולי הליכה. למשל מסלול של כחמישה קילומטרים מסביב לאחוזת אנגהאוזן. המסלול מתאים למשפחות עם ילדים.

נופי הפינה האחורית בזריחה – עצים בשלכת, שדה עם ערפילים, נהר, חלון בו משתקף עץ בשלכת


 

חמישה יעדים מתוך עשרות אם לא מאות שהמלצתי עליהם עד היום. איזה מהם מתווסף לבאקט-ליסט שלכםן?

650 צפיות

Comments


מסלולי טיול באמסטרדם להורדה

לטייל עם רחלי

bottom of page