מסע בזמן בטירת אמרונגן (Kasteel Amerongen)

טירת אמרונגן במרחק קצר מאוטרכט היא פנינה היסטורית שרבים מהתיירות הישראליות חולפות על פניה מבלי לדעת איזה אוצר היא טומנת בחובה. טירת אמרונגן היא הרבה יותר מסתם עוד מבנה עתיק; היא קפסולת זמן חיה, אנדרטה לכוח נשי, ותפאורה לאחד הרגעים הדרמטיים ביותר בהיסטוריה האירופית של המאה ה-20.

אם את מחפשת יעד המשלב אדריכלות מרהיבה, סיפורים אנושיים מרתקים, גנים פסטורליים וקולינריה משובחת וכל זאת במרחק נסיעה קצר מאוטרכט או אמסטרדם, הגעת למקום הנכון.

בואי לסיור וירטואלי באחד המקומות היפים והשמורים ביותר בהולנד, מומלץ לכל חובבת היסטוריה ומי שאוהבת מקומות מחוץ למסלול התיירותי הרגיל. רגע לפני - חלמת פעם ללון בטירה בהולנד? גלי את המקומות הכי קסומים בהם תוכלי ללון כמו בת אצולה!

הטירה: רקע כללי

המיקום והאווירה

טירת אמרונגן שוכנת בכפר הציורי הנושא את אותו השם, למרגלות רכס הגבעות המיוער של אוטרכט (Utrechtse Heuvelrug), ובסמוך לגדות נהר הריין התחתון. המיקום הזה הוא קריטי להבנת אופייה של הטירה: בניגוד לנוף ההולנדי השטוח והמוכר (הפולדרים), האזור הזה מתאפיין ביערות עבותים, שבילי הליכה מתפתלים וטופוגרפיה משתנה.

הטירה עצמה ממוקמת באזור של מישורי הצפה (Uiterwaarden), מה שמקנה לה מראה דרמטי במיוחד בעונות הגשומות כאשר הנהר עולה על גדותיו, ולעיתים נדמה שהטירה צפה על המים. זהו אזור של שקט ושלווה, הרחק מההמולה של הערים הגדולות, המשרה אווירה אריסטוקרטית כבר מהרגע הראשון שבו פוסעים בשדרת העצים המובילה אל האחוזה.

הכפר אמרונגן נמצא במרחק נסיעה של כ 40 דקות מאוטרכט, מאמרספורט ומארנהם.

בדרך אל הטירה

ההקשר ההיסטורי: מאפר לתקומה

ההיסטוריה של אמרונגן היא רכבת הרים של הרס ובנייה מחדש. האתר עצמו מוזכר כבר במאה ה-13, אך הטירה כפי שאנו רואים אותה היום היא תוצר של המאה ה-17, תור הזהב ההולנדי.

שנת 1672 ידועה בהיסטוריה ההולנדית כ"שנת האסון". צבאות צרפת, אנגליה ומחוזות גרמניים פלשו לרפובליקה ההולנדית. המלך לואי ה-14, "מלך השמש", הגיע לאזור, וצבאו הצרפתי בזז ושרף את הטירה המקורית כמעט עד היסוד בשנת 1673.

אולם, הסיפור המעניין באמת הוא מה שקרה לאחר מכן. הטירה נבנתה מחדש בסגנון "הקלאסיציזם ההולנדי" המאופק והמרשים, והפכה למרכז דיפלומטי חשוב. במשך מאות שנים, הבית שימש את משפחות האצולה van Reede ו-van Aldenburg Bentinck, אשר מילאו תפקידים מרכזיים בפוליטיקה ההולנדית והאירופית. מה שמייחד את אמרונגן הוא שהיא מעולם לא נמכרה כ"מוזיאון" ריק מתוכן; תכולתה נשמרה בשלמותה, והיא מעניקה תחושה שדייריה יצאו ממנה רק לפני רגע קל.

עיצוב פנים הדור ומרשים: אווירה ביתית-אריסטוקרטית

בעלים, דיירים ואנקדוטות היסטוריות

הקירות של אמרונגן ראו הכל, אך ישנם כמה דיירים ואורחים שהותירו חותם בל יימחה.

1. מרגרטה טורנור (Margaretha Turnor): האישה שבנתה את הטירה

בעוד שבעלה, הדיפלומט גודארד אדריאן ואן רייד, היה עסוק בשליחויות בברלין ובקופנהגן כדי לגייס תמיכה נגד הצרפתים, מרגרטה נותרה מאחור. היא הייתה אישה חזקה, נחושה ומנהלת בחסד. לאחר שריפת הטירה ב-1673, היא זו שפיקחה על הבנייה מחדש. מכתביה לבעלה, שנשמרו עד היום, מתארים לפרטי פרטים את המשא ומתן עם האדריכלים, רכישת חומרי הבניין והניהול השוטף של האחוזה. אמרונגן כפי שהיא היום היא במידה רבה חזונה של אישה אחת יוצאת דופן.

2. הקייזר וילהלם השני: סוף עידן האימפריות

זוהי אולי האנקדוטה המפורסמת ביותר הקשורה לטירה. בנובמבר 1918, עם סיום מלחמת העולם הראשונה ותבוסת גרמניה, נמלט הקיסר הגרמני, וילהלם השני, להולנד הנייטרלית. הוא הגיע ברכבת לתחנה סמוכה ומצא מקלט בטירת אמרונגן אצל הרוזן בנטינק (Bentinck).

דמיינו את הסיטואציה: הקיסר החזק ביותר באירופה מגיע כפליט, כשמאחוריו אימפריה קורסת. ב-28 בנובמבר 1918, על שולחן הכתיבה שעדיין ניצב בטירה, חתם וילהלם השני על כתב הוויתור על הכס (האבדיקציה), ובכך שם קץ לשלטון בית הוהנצולרן ולקיסרות הגרמנית. הוא התגורר בטירה במשך שנה וחצי, עד שעבר לאחוזת "האוס דורן" (Huis Doorn) הסמוכה. במהלך שהותו, הוא הביא עמו קרונות רכבת מלאים ברהיטים, פורצלן וחפצי אמנות, שחלקם נותרו באמרונגן עד היום.

3. אליזבת וה"אורחים" ההולכים על ארבע

הרוזנת אליזבת ואן אלדנבורג בנטינק (Elisabeth van Aldenburg Bentinck) התגוררה בטירה עד מותה ב-1971 והייתה הדיירת האחרונה של "הבית". היא הותירה אחריה מורשת שונה לחלוטין מזו של אבותיה הגנרלים והדיפלומטים.

הרוזנת הייתה אוהבת חיות מושבעת והאגדות מספרות שהטירה שימשה בימיה כמקלט לכל דבר לחיות עזובות מהסביבה. כשתסיירו בתוך הטירה, שימו לב לפרט אדריכלי יוצא דופן ומשעשע בדלתות העתיקות הכבדות: פתחים קטנים לחתולים. כן, באחת הטירות המפוארות בהולנד, ניסרו בדלתות היקרות פתחים כדי שהחתולים של אליזבת יוכלו להסתובב בחופשיות בין החדרים המלכותיים.

אך גולת הכותרת של יחסיה עם החיות הייתה הפינוק שניתן לאחת מחיות המשק שלה: סוס הפוני האהוב של הרוזנת שוטט בחופשיות בגני הטירה רחבי הידיים, כאילו היה אציל בזכות עצמו. הפוני הקטן הפך לחלק בלתי נפרד מהנוף הפסטורלי של האחוזה, משוחרר ממגבלות האורוות.

אהבתה לבעלי חיים לא נעצרה בכותלי הבית. כשראתה שהמצב בטירה נהיה צפוף מדי עם כל הכלבים והחתולים שאספה, היא תרמה חלק מאדמות האחוזה והקימה ב-1955 את מקלט החיות "דה האזנברג" (Dierenasiel De Hazenberg). המקלט הזה פעיל וקיים עד היום באמרונגן, עדות חיה לרוח הנתינה שלה.

הקשר העמוק שלה לחיות המחמד נמשך גם לאחר מותן. בפינה שקטה ומוצלת בגני הטירה, הרחק מהמסלול הראשי, מסתתר בית קברות לחיות קטן ונוגע ללב. שם, בין העצים, תמצאו מצבות אבן קטנות ומסודרות עם שמותיהם של הכלבים האהובים (כמו הסטר האירי "אולף"). אך המצבה הייחודית ביותר מסמנת את מקום קבורתו של סוס הפוני האהוב. זהו מקום של שקט וכבוד, שמספר את סיפורה של אישה שהעדיפה חמלה על גינוני טקס.

הטירה והסביבה

הטירה עצמה: אדריכלות, עיצוב ואמנות

הסיור בטירה הוא חוויה אסתטית ממדרגה ראשונה. המוטו של המקום הוא "Het Huys" (הבית), והמטרה היא לשמר את האווירה הביתית-אריסטוקרטית.

המבנה והחוץ

הטירה בנויה לבנים אדומות בסגנון קלאסי סימטרי ומרשים. היא מוקפת חפיר מים (Moat) רחב, והגישה אליה נעשית באמצעות שני גשרים. המראה החיצוני הוא מאופק, יציב ומשדר עוצמה שקטה, אך הוא מסתיר בתוכו עושר רב.

עיצוב הפנים והאוספים

כשנכנסים פנימה, העושר מכה בך. בניגוד לטירות אחרות שמרגישות קרות, אמרונגן עמוסה בטקסטיל חם, שטיחים, ורהיטים מעץ כבד.

• הגלריה הגדולה (The Gallery): מסדרון ארוך ומרשים המעוטר בדיוקנאות של בני המשפחה לדורותיהם. זהו המקום להבין את קשרי הנישואין והכוח של האצולה האירופית.

• שטיחי הקיר (Gobelins): הטירה מתגאה באוסף נדיר של שטיחי קיר מהמאה ה-17 וה-18, המתארים סצנות מיתולוגיות ופסטורליות. שטיחים אלו נועדו לא רק ליופי, אלא גם לבידוד חום בקירות האבן הקרים.

• הספרייה: חדר אפוף ריח ספרים עתיקים, המכיל אלפי כרכים היסטוריים. זהו המקום בו ניתן לדמיין את הדיפלומטים יושבים, מעשנים מקטרת ודנים בעתיד אירופה.

• המטבח: בקומת המרתף נמצא המטבח ההיסטורי, המאובזר בכלי נחושת מבריקים, תנורי ענק וכלי פורצלן.

  
  

  

  מימין: שולחן הכתיבה עליו חתם וילהלם השני על כתב הוויתור על הכס

הגנים

הגנים של אמרונגן הם יצירת מופת בפני עצמה. הם משלבים מספר סגנונות המשקפים 400 שנות גינון: גני נוי בסגנון צרפתי ורנסאנסי, גן ורדים (Rosarium) מרהיב המתוחזק בקפידה, חממות עתיקות ועץ ערמון עתיק אחד שניטע על ידי מרגרטה טורנור במאה ה-17 ועדיין עומד על תילו.

קיר היונים: כשהלשלשת הייתה שווה זהב

אחד המאפיינים האדריכליים המרתקים הוא קיר היונים (Duivenwand) העצום הצמוד למבנה החיצוני של הטירה. הקיפי את הטירה בשביל משמאל כדי לצפות במערכת הבנויה לתפארת בצמוד לקיר הטירה. כאן נבנו כ 1000 שובכי יונים שהכילו אלפי יונים. זה היה שובך היונים הגדול ביותר בהולנד!

במבט ראשון, זה נראה כמו פינוק קולינרי של האצולה, ואכן, בשר יונים היה מנה מקובלת במטבחי הטירה. אך הסיבה האמיתית להחזקת כמות כה אדירה של יונים הייתה פרוזאית וכלכלית הרבה יותר: הלשלשת.

הכפר אמרונגן והאזור כולו היו מעצמת גידול טבק במאות ה-17 וה-18. צמח הטבק הוא "זללן" ידוע של חנקן ומינרלים, והוא דורש אדמה עשירה ומדושנת מאוד כדי לשגשג באקלים ההולנדי הקריר. כאן נכנסו היונים לתמונה. לשלשת היונים נחשבה לדשן איכותי, מרוכז ויקר ערך במיוחד ("הזהב השחור" של החקלאות דאז).

בעלי הטירה, שהחזיקו באדמות רבות סביב, השכילו לנצל את הקיר הענק לא רק לצרכי המטבח, אלא כמפעל לייצור דשן. הלשלשת נאספה בקפידה ושימשה להעשרת שדות הטבק הסמוכים. השילוב הזה בין הפאר של הטירה לבין הפרקטיקה החקלאית הוא דוגמה מושלמת לאופן שבו אחוזות אלו תיפקדו כיחידות כלכליות עצמאיות ומתוחכמות, שבהן שום דבר לא הולך לאיבוד, ואפילו ליונים יש תפקיד במערך הכלכלי האזורי.

קיר היונים

מה יש לראות בסביבה?

אם כבר הגעת לאמרונגן, מומלץ לבקר גם כאן:

1. כפר אמרונגן: הכפר עצמו הוא שמורה היסטורית מוגנת. הרחובות הצרים והבתים העתיקים מספרים את סיפורה של תעשייה מפתיעה: טבק. כן, במאות ה-17 וה-18 אזור זה היה מרכז לגידול טבק בהולנד. ניתן לראות עדיין את ה"אסמים" (Tabaksschuren) הייחודיים עם הפתחים לאוורור לייבוש העלים.

2. מוזיאון הטבק (Tabaksteeltmuseum): מוזיאון קטן ומרתק בתוך הכפר שמספר את ההיסטוריה החקלאית הייחודית הזו.

3. טירת דורן (Huis Doorn): במרחק נסיעה של כ-10 דקות נמצאת האחוזה אליה עבר הקייזר וילהלם השני לאחר שעזב את אמרונגן. שם ניתן לראות את המאוזוליאום שלו ואוספים אישיים רבים יותר מגרמניה. השילוב בין שתי הטירות נותן תמונה היסטורית מלאה.

4. טבע והליכה: היערות מסביב (Amerongse Bos) מציעים מסלולי הליכה ורכיבת אופניים מהיפים בהולנד, כולל נקודות תצפית גבוהות יחסית (במונחים הולנדיים). המסלול האהוב עלי נמצא במרחק של רק 20 דקות נסיעה מכאן.

5. מוזיאון העצים (Von Gimborn Arboretum): במרחק נסיעה קצרה, בכפר דורן, שוכן אחד מגני העצים (ארבורטום) המרשימים ביותר בהולנד. הארבורטום נוסד בסוף המאה ה-19 ומכיל אוסף בוטני עצום של למעלה מ-2,000 מיני עצים ושיחים מרחבי העולם. זהו גן מיוחד מאוד המציע מסלולי הליכה מרגיעים בתוך יערות של עצי מחט, אשוחים ומינים נדירים.

טיפים פרקטיים לביקור מושלם

הגעה וחניה

הטירה ממוקמת בכתובת: Drostestraat 20, Amerongen.

ישנה חניה מסודרת וחינמית מול הכניסה לטירה. אם חשקה נפשך גם בהליכה נעימה אל מול הנוף השליו של מישורי ההצפה, תוכלי לחנות בשולי הכפר וללכת כעשרים דקות.

נגישות

חשוב לדעת: כיוון שמדובר במבנה היסטורי לשימור, הטירה אינה נגישה במלואה לכיסאות גלגלים או עגלות ילדים. ישנן מדרגות רבות (בכניסה, ובין הקומות). הגנים, לעומת זאת, נגישים ברובם. מומלץ לבדוק באתר הרשמי לגבי הסדרי נגישות עדכניים או סיורים מותאמים.

סיורים

הביקור בתוך הטירה נעשה בדרך כלל באמצעות סיור מודרך (לרוב בהולנדית, אך המדריכים דוברי אנגלית מצוינת וישמחו לתרגם או לענות לשאלות) או באמצעות סיור עצמאי. יש לבדוק מראש את שעות הפתיחה, שכן הטירה סגורה בימי שני ולעיתים בעונת החורף שעות הפעילות מצומצמות.

חנות המוזיאון

חנות מקסימה הממוקמת במבנה הכרכרות הישן. ניתן למצוא שם מזכרות איכותיות, ריבות מקומיות, ספרים ופריטי עיצוב בהשראת האוספים בטירה.

קולינריה: מסעדת בנטינק (Restaurant Bentinck)

אל תסיימי את הביקור בלי לעצור כאן. המסעדה ממוקמת באורוות ההיסטוריות של הטירה (שופצו להפליא). המקום מציע מטבח ברמה גבוהה מאוד (Fine Casual), המשתמש בירקות ועשבי תיבול הגדלים בגן הירק של הטירה עצמה. בין אם זה לקפה ועוגה (Appeltaart הולנדית מסורתית) או לארוחת צהריים מלאה - זו חוויה משלימה לביקור.

המטבח בטירה. בסיור ניתן לראות גם שרידים של המטבח העתיק יותר

טירת אמרונגן היא לא המקום למי שמחפשת "אטרקציות רועשות" לילדות. היא מקום לאנינות טעם, לחובבות היסטוריה, ולמי שרוצה לספוג תרבות הולנדית במיטבה, הרחק מהמסלול השחוק של התיירים. השילוב בין הדרמה של סוף מלחמת העולם הראשונה, העוצמה הנשית של מרגרטה טורנור, והיופי השקט של נהר הריין, הופך את אמרונגן לאחד היעדים המיוחדים ביותר בהולנד.