הבית הכי מיוחד באוטרכט
עודכן: 26 בדצמ׳ 2023
בית ריטפלד-שרודר
הטיול הראשון שלנו לחו"ל היה ללונדון. אחרי שבוע נפלא בלונדון קפצנו לחברים בהולנד. הם גרו אז באוטרכט ומשום מה לקחו אותנו לבית ריטפלד. אני זוכרת שדרה רחבה ובסופה בית יוצא דופן, בית שלא ראיתי כמותו מעולם. בפנים זכור לי חלל די ריק עם קירות ניידים. וזהו.
לא התעניינתי אז באריכקטורה, לא הבנתי מה אני רואה, לא ידעתי מי זה ריטפלד.
פסט פורוורד 24 שנים קדימה – החברים חזרו לישראל ואנחנו גרים בהולנד. עכשיו אני מבינה בארכיטקטורה; אומנם מעט אבל אוהבת הרבה. עכשיו אני יודעת מי זה ריטפלד ויודעת להעריך את שרואות עיני.
חזרתי לאותו מקום והחוויה הפעם מעשירה ומעניינת. השדרה עדיין רחבה והבית יוצא הדופן מעיד על תקופה מעניינת בעיצוב ההולנדי.
אם אתם כבר באוטרכט, אני ממליצה לכם על יום טיול בעיר. תוכלו להנות ממגוון מוזיאונים לילדים ומעוד המלצות גם לחובבי ארכיטקטורה בפוסט אוטרכט, אחותה הקטנה של אמסטרדם.
מי אתה ריטפלד?
נתקלתם כבר בתמונה של הכסא הכי מפורסם בעולם? זהו הכסא האדום-כחול של ריטפלד שהביא לו תהילת עולם. ריטפלד מוכר בעיקר בזכות הכסא אבל גם בשל חברותו בתנועת הסטייל ההולנדית ובהיותו מראשוני תנועת הבניה החדשה בהולנד באמצע המאה הקודמת.
(צילמה אותי: נורית סימפסון)
חֶרֶט ריטפלד היה מעצב רהיטים ואריכטקט. הוא נולד באוטרכט ב 1888. אחרי בית הספר היסודי השתלב בסדנת הרהיטים של אביו שם למד את מקצוע הנגרות. את מקצוע האדריכלות למד בבית ספר ערב שם הכיר את טובי האדריכלים בני זמנו והושפע מרעיונותיהם החדשניים. כך הצטרף לתנועת הסטייל בהובלתם של ואן דוסבורג ומונדריאן.
(ריטפלד בחזית בית המלאכה שלו יושב על כסא יציר כפיו. התמונה מכאן)
הכסא המפורסם שלו היה בסך הכל ניסיון עיצובי אשר התפרסם בכתב העת של תנועת הסטייל וקיבל כך פרסום. רעיונות חדשניים וסלידה מהרהיטים המיושנים שייצר אביו הביאו אותו ליצור רהיטים פשוטים, קלים לייצור ונגישים. העיצוב הראשוני של הכסא המפורסם היה חסר צבע. רק מאוחר יותר קיבל הכסא את צבעי היסוד - אדום, כחול, צהוב ושחור.
הבית האייקוני
כאשר גברת טרוס שרודר פנתה אל ריטפלד בבקשה לעצב עבורה בית מגורים לה ולשלושת ילדיה היתה זו נקודת מפנה בקריירה שלו כמו גם בחייו האישיים. תודות לה הוא הפך ממעצב רהיטים לארכיטקט בפועל. טרוס סמכה עליו אך היתה שותפה מלאה בתכנון הבית ולא התפשרה בדרישותיה. בין השניים התפתחה מערכת יחסים מקצועית פוריה לצד מערכת יחסים אינטימית.
הבית משקף את הרעיונות בבסיס תנועת הסטייל ההולנדית של תחילת המאה הקודמת: קווים ישרים, צורות גיאומטריות, פונקציונליות, שימוש באור ובחלל באופן חכם. היו אלה רעיונות פורצי דרך באותה תקופה.
טרוס ידעה מה היא רוצה: לבלות את מירב זמנה בקומה השניה כדי להנות מהנוף; לראות ולהרגיש חלק מהטבע; לגור בחלל מואר ומינימליסטי. ריטפלד נענה לכל אתגר שלה ויצר עיצוב מקורי וחדשני.
כך למשל היא רצתה לבטל לחלוטין את קירות קומת המגורים. ריטפלד הציע קירות מרחפים. הרעיון המהפכני של חלל אחד בו כמה אזורים אשר הפונקציונאליות שלהם יכולה להשתנות עם הזזת המחיצות ביניהם היה זר לרוח התקופה. היישום שלו התאפשר בזכות טריק אדמיניסטרטיבי. ריטפלד הכריז על קומת הבית השניה כעל עליית גג וככזו ניתן היה לעצבה ללא חדרים וקירות מוגדרים. ועוד, טרוס רצתה להכניס את הנוף פנימה. ריטפלד תכנן חלון פינתי שבהיפתחו נעלמת פינת הבית ואתה מרגיש כאילו אתה בחוץ.
גם את כל הרהיטים בבית עיצב ריטפלד: מיטות, שולחנות, כסאות, חלונות, מנורות ומה לא בעצם. כחוט השני מובילים הקווים הישרים והצורות המלבניות.
במהלך השנים התאימו חרט וטרוס את הבית לצרכיהם. כך, למשל, נבנה חדר נוסף על גג הבית כדי לתת לטרוס קצת יותר פרטיות והשטיח הוחלף ברצפת לינוליאום.
"הכסא הוא הבית" אמרה טרוס. כמו הכסא גם הבית פשוט, בסיסי, פונקציונלי ושימושי. היא רצתה בית פונקציונלי, רב שימושי, נוח ומואר. הבית הזה היה ניגוד מוחלט לבית הקודם שלה ולחייה הקודמים: בית קלאסי עם רהיטי עץ כהים וכבדים וחיים כעקרת בית לצד בעלה הנוטריון. הבית החדש היווה עבורה מעוז לכל חלומותיה ומקום להגשמה אישית.
(מבט מתוך בית ריטפלד-שרודר המודרני אל הבתים הקלאסיים של תחילת המאה הקודמת; מבט צידי של כסא Beugel chair)
כאשר אשתו הראשונה הלכה לעולמה עבר ריטפלד לגור עם טרוס, הוא בן 68 היא בת 67. יחד הם המשיכו ליצור במשרד האדריכלות המשותף שפעל מקומת הקרקע בבית באוטרכט.
בתחילת שנות ה 60 נבנה הגשר מעל הכביש והופשרו לבניה אדמות הפולדר שממול לבית. כך איבד הבית את הנוף הפתוח אותו כל כך אהבו דייריו. ריטפלד ראה בכך פגיעה עזה במהותו של הבית ורצה להורסו. טרוס סירבה והשניים נשארו לגור בו עד מותה של טרוס בשנת 1985. טרוס בעלת העשתונות רכשה את הקרקע שמול הבית ונתנה לריטפלד לתכנן את שורת הבתים שיהוו נוף חדש עבורם. כך יכולה היתה לשלוט בנוף שתביט בו עד יום מותה.
לאחר מותה של טרוס, שגרה בבית במשך 60 שנה, שופץ הבית כדי ושוחזר העיצוב המקורי. הבית נחשב כיום לאתר מורשת של אונסקו.
ניתן לבקר בבית רק על ידי השתתפות בסיור מאורגן של מוזיאון אוטרכט. תקבלו מכשיר אודיו ובתוך הבית מעט הסברים ממדריכים שנמצאים במקום.
הבלוגרית נעה בר-נס כתבה גם היא בבלוג שלה ארטרמינל על סיפור האהבה שלה עם הבית באוטרכט. על הביקור שלה בו תוכלו לקרוא כאן.
בתים ומבנים נוספים בעיצובו של ריטפלד
באוטרכט עצמה ישנם כמה בתים בעיצובו. מעבר לגשר ממול לבית ריטפלד-שרודר תוכלו לראות את בית הדירות בעיצובו. בארנהם – מבנה בית הספר לאומנויות ארטז ArtEZ. באמסטרדם – אקדמיית ריטפלד Gerrit Rietveld Academie, מוזיאון ואן גוך ועוד.
את הרהיטים שלו תוכלו לראות בבית ריטפלד באוטרכט, במוזיאון הרייקס באמסטרדם, במוזיאון העירוני באמסטרדם, במוזיאון הפתוח בארנהם ואף במוזיאון ויקטוריה ואלברט בלונדון.
עוד בתים באוטרכט בתכנונו של הזוג ריטפלד-שרודר:
סרטון (כתוביות באנגלית) בו תראו את כל הטריקים בבית – החלונות הנפתחים, התריסים הנשלפים, הקירות המרחפים:
הייתם בבית ריטפלד-שרודר? אשמח לשמוע מה היתה ההתרשמות שלכם מהבית. ביקרתם בבית אחר בעיצובו או אולי ישבתם על אחד הכסאות שלו? ספרו לי בתגובות.
אהבתם את הפוסט? הרשמו לרשימת התפוצה שלי ותקבלו עדכון חודשי על פוסטים חדשים. לחצו כאן או הרשמו בתיבה למטה.