"זו טחנת הרוח שלנו". ילדות בפולדר ההולנדי

"זו טחנת הרוח שלנו" מצביע קייס לעבר הטחנה במרחק ואני מנסה להיכנס לנעליו ולהבין איך זה לגדול בנוף הירוק הזה; איך זה לגדול כאשר "הטחנה שלנו" ניצבת לה שם יום אחר יום כנפיה מסתובבות ואתה, כחקלאי בנורד-הולנד, למעשה, תלוי בה.

הטחנה . זכרונות ילדות

כבר שלוש עשרה שנים שאני גרה בהולנד, למדתי את השפה על בוריה, רכשתי חברים הולנדיים ולמדתי אט אט לעמוד על דקויות התרבות המקומית. ועדיין אני חשה שאינני יודעת בדיוק מיהו ההולנדי הטיפוסי. האם יש דבר כזה? האם ניתן להגדירו בכמה מילים או משפטים?

וכך יצאתי מטעם עצמי למשימת תיעוד וחקר. חשבתי שבאמצעות שיחה עם כמה אנשים הולנדים וביקור במקום הולדתם אוכל לעמוד על קנקנו של ההולנדי ולהגדיר לעצמי מיהו ההולנדי הטיפוסי.

יש דבר כזה - הולנדי טיפוסי? קייס ליד בית ילדותו

את קייס הכרתי לפני כמספר שנים והליכותיו הכה הולנדיות ועם זאת הפתוחות ומקבלות הפכו אותו למרואיין אידאלי. ילדותו בחווה בפולדר ההולנדי סיקרנה אותי מאד. בן שני מתוך ארבעה, להורים שהם נצר למשפחות של חקלאים מימים ימימה. אמא אהובה שנאלצה לבצע פשרות רבות בשל הזמן, המקום והנורמות (לא הורשתה ללמוד ולא להתחתן עם אהבתה הראשונה שכן בת של חקלאים לא תתחתן עם מתקן אופניים! ירחם השם) ואבא שהיה חקלאי גאה, איש עבודה, ישר דרך וצנוע. שני אחים עזבו, כמו קייס, את החווה והבן הבכור נשאר בה עד יום מותו.

ביום קריר באמצע חודש מאי יצאתי עם קייס לביקור במחוזות ילדותו, שמעתי ממנו סיפורים ואנקדוטות ואפילו ביקרנו בבית ילדותו.

הנה הראיון עם קייס.

מהו המאפיין העיקרי של המקום בו גדלת?

גדלתי בחווה בפרובינציית נורד-הולנד ליד העיר פורמרנד, כ 20 קילומטרים צפונית לאמסטרדם. אמרת חווה אמרת – עבודה. בחווה תמיד יש עבודה וכל מהלך היום והחיים נקבעים בהתאם לעבודה בחווה. מגיל צעיר עבדתי בחווה. בגיל חמש כבר טיפלתי בטלאים ובגיל שמונה התחלתי לעזור בחליבה, להעביר כבשים משטח מרעה אחד לאחר ולעשות כל מה שצריך.

פועל יוצא של החיים בחווה הוא בידוד סביבתי-חברתי. הולנד של תחילת המאה היא חברה די מעמדית. החקלאים, גם אם לא עשירים, שייכים למעמד גבוה מזה של הפועלים, למשל, וככאלה אינם מתחברים עם בני "מעמדות" נמוכים מהם. חוות שכנות היו במרחק שני קילומטרים מה שהגביל יצירת קשרים. עם ילדי הפועל הורשנו לשחק אבל לא מעבר לזה.

בית הספר היה במרחק 2.5 קילומטרים, כמעט שעת הליכה לבית הספר.

זכרון ילדות 1

בימי ראשון כשישבנו בחדר המשפחה ושיחקנו בקלפים, אבא היה עובר ליד החלון, מציץ פנימה, מעקם אף (שהרי לשבת ולשחק זו בטלה לשמה!), קורא לנו לבוא החוצה לראות את השטח, ומוסיף כבדרך אגב, קחו איתכם ליתר ביטחון קילשון. מה שכמובן רמז על כך שזמן המשחקים נגמר. אבא כבר ימצא לנו איזו עבודה בחווה.

עד כמה המקום והאופן בו חונכת השפיעו על תפיסת עולמך?

אמנם אהבתי את העבודה בחווה אבל הייתי סקרן ותאב ידע ורציתי ללמוד. בגיל 12 החלטתי ללכת לבית ספר לכמרים שהיה בפנימיה מרוחקת מהבית. רק שלוש פעמים בשנה יצאנו לביקור בבית. לאחר שבע שנות לימודי כמורה החלטתי לעזוב בשל ההבנה שככומר, בהיררכיה הכנסייתית, לא יהיה לי חופש בקבלת החלטות ולכן עזבתי את מסלול הכמורה ופניתי ללימודי משפטים. מאז גיל 12 למעשה לא גרתי בבית. ספגתי את ערכי הכנסיה והתבגרתי בשנות השישים ובכל זאת הערכים עליהם גדלתי, ערכי החקלאי בכלל ובנורד-הולנד בפרט, חקוקים בי עד היום – עבודה, גישה עניינית לחיים ושמירה על מערכות יחסים הרמוניות.

נופי ילדות

זכרון ילדות 2

כדי החלב עמדו תמיד בצד הדרך עד שתבוא משאית החלב. כילדים ערכנו "בדיקות" אצל החקלאי השכן כדי להשוות את כמויות החלב. פעם אחת נדהמנו לגלות שכדי החלב שלו אינם מלאים עד הסוף. אבא מאד הובך מן העובדה שחקלאי מנסה לרמות.

מי הן דמויות מופת עבורך?

דה גול – עודני זוכר את עצמי יושב בחדר הסטודנטים שלי ומקשיב לנאום של דה גול באלג'יריה. התרשמתי כבר אז מהיכולת שלו להשפיע על ההסטוריה באמצעות נאום הוגן ומשכנע. המילים "אני הקשבתי לכם" חקוקות בזכרוני והן לעניות דעתי סודו של דה גול.

מה זה עבורך להיות הולנדי?

להיות הולנדי זה להיות שייך. להיות שייך למקום בו גדלתי ולהיות גאה על היכולת של ההולנדים לברוא יש מאין – ייבוש הפולדרים. אבל יותר מזה, שייך לאירופה. מחובר מאד לפוליטיקה האירופאית וגאה בהישגי האיחוד האירופאי כמו למשל תעשיית המטוסים האירופית. יש כמובן מה לשפר ונעשו טעויות רבות בעבר – המלחמה בבוסניה, למשל – אבל האיחוד הוא בפני עצמו הישג חשוב מאד.

תאר את עצמך בשלוש מילים.

איש עבודה והישגים – להיות חלק ממשהו שהוא בעל ערך לחברה.

הכרה – לקבל הכרה על מה שהשגתי.

הנאה – להנות מהדברים הקטנים בחיים כמו לשבת בשמש, לשחות, לצאת לחופשות.

זכרון ילדות 3

החווה שלנו בנויה על אדמת כבול. את הכבול היינו חופרים ומשתמשים בו להבערת האח. יום אחד, בעודי משחק בחצר, נפלתי לתוך הבור שהיה בעומק של מטר. אבא נשכב על האדמה, שלח יד והצליח לאחוז רק בכפתור המעיל שלי וכך משך אותי למעלה. המזל הוא שאמא תמיד חיזקה את כפתורי המעילים כי חששה שיתלשו לנו וכך הצליח אבא לשלוף אותי מהבור.

***

כאן בא אל סיומו הראיון עם קייס. אז האם ירדתי לעומקו של האופי ההולנדי? נראה לי שבאמצעות הראיון עם קייס נשלח זרקור המאיר חלק חשוב באופיו של ההולנדי, השזור בהסטוריית ייבוש האדמה ועיבודה. גאווה פטריוטית הכרוכה בחיי עבודה ובשיתוף פעולה הרמוני עם הסביבה והסובבים המתומצתת באמרה האהובה על ההולנדים: "אלוהים יצר את העולם וההולנדים יצרו את הולנד".

ואנקדוטה שלי מהביקור בבית ילדותו של קייס. עם מותו של האח החקלאי, נמכר בית החווה לזוג הולנדים. בביקורנו שם הוזמנו להיכנס לשטח החווה ושוחחנו מעט עם הבחור שרכש אותה. כשהתקרבה אלינו בת זוגו הופתענו מתגובתה: "אז אתם מישראל?" מסתבר שהיא גיורת מאנגליה שחיה בישראל מספר שנים, פגשה בחור הולנדי והתחתנה עמו. והיום גרה בחווה אי שם בנורד הולנד. החווה מילדותו של קייס.

קייס ואני

רוצים לטייל בעקבות נופי ילדותו של קייס? הכנתי עבורכם מסלול ליום טיול בפולדר בעקבות ילדותו של קייס.

מעוניינים לטייל בסביבה? אני מזמינה אתכם לקרוא על טיול של יומיים באלקמאר ובכפר דה-רייפ.

רוצים לקבל הודעות על פוסטים חדשים? הצטרפו לרשימת התפוצה של רק-עתיק.