דלפט – עיר הנסיכים בכחול-לבן

הרשימה עשויה להכיל קישורים לתוכניות שותפים. הזמנה דרך קישורים אלה אינה משפיעה על המחיר עבורך אלא מתגמלת אותי בסכום סמלי שעוזר לי להמשיך את פעילות הבלוג. אני מודה לך על כל הזמנה דרך הקישורים בפוסט הזה.

רגעים בדלפט. צילמה אותי בכישרון: צליל מילרד

אני צועדת לי ברחוב לאורך התעלה ועוצרת ליד בית התעלה כשהשמש יוצאת סוף סוף מבעד לעננים שכיסו את פני העיר.

בבית הזה, בית דודתו, בילה הצייר יוהאנס וורמייר פעמים רבות בילדותו. יש האומרים שהבית הזה שימש השראה לציורו "הסמטה" (Het Straatje) – סמטה צרה או בעצם מעבר צר בין שני בתים – כה אופייני להולנד של המאה ה 17.

אחר כך אצעד גם בכיכר העיר, שם גר בבית הוריו עד נישואיו ואז, בדרך לכנסיה החדשה, אעבור גם ליד המקום בו עמד בית חותנתו, אליו עבר עם נישואיו לקטרינה בולנס.

בין הבתים – כיכר העיר, הכנסיה הישנה וזו החדשה, בית העיריה וביתו של מלך הולנד הראשון. עיר קטנה והרבה סיפורים לה.

באתי לדלפט כדי לספר את הסיפורים האלה – של הצייר, של העיר ושל הרפובליקה הצעירה, הולנד, שהתפרסמה בזכות תעשיית כלי הקרמיקה בכחול-לבן.

כיכר השוק

על העיר דלפט

וורמייר

וורמייר נולד ברחוב Voldersgracht בבית הוריו – אכסניית השועל המעופף - בשנת 1632. כשהוא בן 9 עוברת המשפחה לגור בבית גדול יותר על כיכר העיר וכאן מנהלת את אכסניית מכלס. האב, סוחר האומנות, פותח את ביתו והופכו למקום מפגש של ציירים ואומנים. כנראה שאז נטמע זרע האומנות בנפשו של וורמייר הצעיר. בגיל 21 הוא נישא לקתרינה ועובר לגור עמה בבית אמה העשירה, מריה טין. הוא הופך להיות סוחר אומנות כאביו ואת יתר זמנו מקדיש לציור. במהלך חייו מצייר כנראה רק כ 37 ציורים.

פרסומו בא רק שנים לאחר מותו. בימי חייו הוא מוכר מעט מציוריו ועבור סכומים לא גדולים. כך, למשל, את הציור 'נערה עם עגיל פנינה' הוא מוכר לסוחר אומנות תמורת 2 גילדנים.

דלפט

רק 48 שנה לפני הולדתו של וורמייר מתבצע בהולנד הרצח הפוליטי הראשון – הרצח של ויליאם מאורנייה, מייסד הרפובליקה ההולנדית. ויליאם מאורנייה, מנהיג המרד נגד מלך ספרד, נרצח בדלפט בשנת 1584 (בעקבות פרס שעמד על ראשו מידי מלך ספרד דאז פיליפס II).

מאז הפכה הכנסיה החדשה למקום קבורתם של חברי בית המלוכה ההולנדית וניתן לעיר הכינוי - עיר הנסיכים.

הכנסייה החדשה וקברו של ויליאם מאורנייה

העיר היפה דלפט שוכנת על נהר הסכי Schie בין האג לרוטרדם. היא מקבלת זכויות של עיר כבר בשנת 1246 והופכת לעיר שוק ומסחר שוקקת עוד יותר לאחר בניית הנמל. במשך מאות שנים היא משמשת כעיר נמל גדולה וחשובה באזור זה של הולנד ומגיעה לשיאה במאה ה 17. סניף חברת ה VOC (חברת מזרח הודו) שסוחרת עם המזרח הרחוק, תעשיית השטיחים וכמובן תעשיית הקרמיקה הידועה בשם בלו-דלפט הם שהביאו לשגשוגה של דלפט.

אני מדמיינת את יוהנס וורמייר יושב בסטודיו שלו ומצייר. פתאום נשמעת מבעד לחלון התרחשות, שאון ריצה שהולך וגואה והופך לרעשי פיצוץ והרס. וורמייר שומט את המכחול, יורד במדרגות ורץ החוצה. מכל עבר נשמעות זעקות, אנשים רצים בבעטה ומעבר לרחוב נראות להבות אש. העיר עולה בלהבה.

השרפה הגדולה בשנת 1654, שנגרמה בשל פיצוץ במגדל התחמושת בעיר, מביאה להרס גדול ומספר רב של מתים.

אפשר לראות אירוע זה כאות מקדים לתחילתו של הסוף. מאז מלחמת שמונים השנה (ליתר דיוק שנת 1672 הידועה כשנת האסון במלחמה) החלה נסיגה בכלכלת העיר. לאט לאט הופכות הערים השכנות חשובות יותר וגם תעשיית הקרמיקה הולכת ונחלשת. אם בשנת 1670 היו בעיר כשלושים מפעלי קרמיקה, הרי כמאה שנה לאחר מכן נותרים רק בודדים. המפעל הוותיק שעדיין פועל ומייצר כלים בשיטה המסורתית נקרא Royal Delf.

שנת האסון הביאה להתמוטטות ענפי כלכלה בהולנד ביניהם גם ענף האומנות וכך איבד וורמייר את הונו. במותו השאיר אחריו אלמנה ו 11ילדים וגם חובות. כך הגיעו ציורים שונים אל אנשים שונים בדלפט וכך קיבל, למשל, בעל המאפייה את הציור 'אישה כותבת' לבעלותו. וורמייר נקבר בכנסיה הישנה בעיר.

בלו דלפט Delft Blue

יבוא כלי פורצלן מסין לאירופה החל בתקופתה של שושלת מינג (1368- 1644). כלי הפורצלן הפכו לאהובים מאד על בני האצולה כמו גם על פשוטי העם. בסוף המאה ה-16 הוערמו קשיים על יבוא כלי הפורצלן (בין היתר) הפופולריים מסין.

הולנדים בעלי תושיה וחוש מסחרי מפותח החלו לייצר בעצמם כלי חימר בסגנון דומה לזה הסיני ומה שהחל כחיקוי הפך לענף מסחרי משגשג. באותה תקופה בהולנד לא ידעו עדיין לייצר פורצלן אמיתי כמו זה הסיני ולכן השתמשו בחימר אדום מצופה בשכבת בדיל לבנה דקה (גלזורה) עליה עיטורים בכחול. בשל הפופולריות של הכלים הלכו ונפתחו עוד ועוד בתי מלאכה ובסביבות שנת 1700 היו בדלפט כ 33 כאלה. העיטורים חיקו את העיטורים הסיניים הפופולריים מתקופת שושלת מינג - תמונות נוף וטבע. במהלך המאה ה17 ההולנדים שיפרו את טכניקות ייצור הפורצלן והביאוהו לרמת אומנות.

בית המלאכה Royal Delft שהוקם בשנת 1653 עדיין עובד וניתן אף לבקר בו ולצפות בתהליך הידני של עיטור הכלים. ניתן לבקר גם באחד מבתי המלאכה הנוספים הפעילים רק כמוזיאון/גלריה: Goedewaagen, De Delftse Pauw, De Candelaer.

ואיך תזהו כלי דלפט אמיתי? תקראו בפוסט 'תעלומת האריחים הכחולים'.

בבית המלאכה

דלפט - מה לראות ולעשות בעיר

• לטייל לאורך התעלות

• לטייל בכיכרות העיר הרומנטיות, למשל, כיכר Doelenplein או כיכר או Sint Agathaplein

• לבקר בכנסייה החדשה, מקום קבורתם של מלכי הולנד, ולטפס למגדל הכנסייה לתצפית על העיר

• לבקר בבית המלאכה Royal Delft

• לבקר במוזיאון Prinsenhof שהיה גם מקום מגוריו של ויליאם מאורנייה

• לבקר במרכז וורמייר (מספר את סיפורו של הצייר ועבודותיו אך מציג רק רפרודוקציות)

• לחפש מציאות בשוק הענתיקות (בימי שבת בחודשים אפריל עד אוקטובר)

• לבקר בכנסייה הישנה Oude kerk שם קבור וורמייר

• לראות את שער העיר Oostpoort

כיכרות בעיר. זה המקום לשבת לאכול

דלפט - היכן ללון

דירה למשפחה עם 2-3 ילדים במרכז העיר. חניה בתשלום.

דירת סטודיו מתאימה לארבעה אנשים.

מלון ארסנל (חמישה כוכבים) במיקום טוב.

מלון וורמייר במרכז העיר העתיקה עם חדרים משפחתיים. חניה בתשלום.

דלפט - היכן לחנות

במרכז העיר חניונים בתשלום לרוב. למשל, Phoenixgarage ParkerenDelft או Zuidpoortgarage ParkerenDelft.

ניתן לחנות בחינם במרחק של כעשרים דקות הליכה בחניית החנות Praxis בכתובת

Schieweg 15q, 2627 AN Delft

או מעט רחוק יותר בחניון Edisonplein ליד תחנת הרכבת, בכתובת: 2623 CS Delft.