top of page

פוסטים מומלצים

לטייל כמו מקומית בהולנד בעקבות האיורים של דפנה אוודיש

עודכן: 27 ביולי 2023

הרשימה מכילה קישורים לתוכנית שותפים. הזמנה דרך קישורים אלה אינה משפיעה על המחיר עבורכם אלא מתגמלת אותי בסכום סמלי אשר מאפשר לי להמשיך לתפעל את הבלוג. תודה לכם על כל הזמנה.


 

כמה כובעים אתן חובשות?

אני כמוכן חובשת כמה וכמה כובעים. אני בת ואם ובת זוג. אני אחות, חברה, מכרה ושכנה. פעם הייתי מורה לחינוך מיוחד ומתנדבת. בכל כובעי אני גאה וכל אחד מהם מייצג פן אחד ממי שבחרתי ובוחרת להיות. הדבר הכיפי עם הכובעים האלה הוא שניתן להחליף ולגוון; להטמין כובעים ישנים בארון ולרכוש מידי פעם חדשים. בשנים האחרונות אני מתהדרת בכמה כובעים חדשים – מארגנת ומובילת טיולי וינטג' בהולנד ובלוגרית טיולים. רוב הכובעים מתבלים עם השנים ומקבלים טלאי. כך קרה לכובע הישראלית שלי אותו אשא לעולם בגאווה. לאחרונה הוא קיבל טלאי חדש והיום אני - ישראלית בהולנד.


מה שיפה בדימוי הכובעים הוא שניתן לחבוש כמה מהם יחד וכך אני עושה - אני ישראלית בהולנד שמטיילת וכותבת על טיוליה. כדי להרחיב את היריעה החלטתי לארח כאן נשים נוספות אשר נושאות בגאון את כובע הישראלית בהולנד ולהציע להן במה. כך נולדה הפינה החדשה בבלוג שלי - ישראליות בהולנד ממליצות. כאן תוכלו להכיר אותן, את המקום בו הן גרות ולקבל מהן המלצות לעוד פינות קסומות בהולנד. וכך, כאשר תחבשו את כובע התיירת שלכן, תוכלו לבקר כאן ולטייל כמו מקומית בהולנד.


 

כמו מקומית בהולנד - עם דפנה אוודיש בדן-בוש ואמסטרדם


כאשר פניתי בקריאה נרגשת לישראליות בהולנד בקבוצת הפייסבוק שלנו, הציעה דפנה לכתוב פוסט מלווה באיורים שלה. אני אוהבת לטייל מחוץ למסלול ופוסט כזה, שכולו ייחודי ומיוחד, התאים לי מאד כי לטייל בעקבות איורים זה קונספט חדש לגמרי!


למען הגילוי הנאות, אני עוקבת אחרי דפנה באינסטגרם ולגמרי משוגעת על האיורים מלאי הרגש ושמחת החיים שלה שתראו כאן בהמשך. מה שלא תראו כאן זה את סרט האנימציה שלה, שהוא סרט הגמר שלה מהתואר השני Bear With Me. זהו סרט אנימציה דוקומנטרי המבוסס על ראיונות שערכה דפנה עם מהגרים בהולנד. הסרט דן בשאלה כיצד הגירה משפיעה על מערכות יחסים ועל אהבה. Bear With Me הוקרן בעשרות פסטיבלי קולנוע בינלאומיים, זכה לאהבה גדולה מהקהל ובפרסים (פרס סרט האנימציה הטוב ביותר בפסטיבל ירושלים, פרס הפנטסטיק בפסטיבל שטוטגרט לאנימציה ועוד). הסרט עדיין מוקרן בפסטיבלים ולכן לא פתוח לצפייה ברשת אבל ניתן לקבל טעימה מהטריילר.


כל האיורים כאן הם של דפנה אוודיש וכל הזכויות שמורות לה בלבד.


הפוסטר של הסרט



רק על עצמי לספר ידעתי


קוראים לי דפנה אוודיש. אני מאיירת ובמאית אנימציה. במקור ירושלמית וכיום חיה באמסטרדם.

דפנה במזוודה







עברתי להולנד לפני שנתיים ללימודי תואר שני באנימציה. גרתי בעיר קטנה בדרום שנקראת דן-בוש. סיפור האהבה שלי עם הולנד היה מורכב, זאת לא היתה אהבה ממבט ראשון; ההתחלה היתה לא פשוטה, עם קשיים, בדידות והמון ביקורת. יחד עם זאת, מאז שעברתי לפה אני מלאה בהשראה, ויש לי חשק תמידי לצייר.


הולנד היא מדינה יפהפיה, מלאה בפינות קסומות ומיוחדות. עם הזמן התאהבתי במקום הזה והכיתי שורשים זעירים שמתפתחים לאט לאט וזאת אחת הסיבות שהחלטתי להישאר לגור פה. בימים אלה אני עובדת על פיתוח של סרט אנימציה דוקומנטרי חדש ובמקביל מאיירת עבור לקוחות בהולנד ובישראל.



רק על עירי לספר ידעתי


דן-בוש


דן-בוש היא עיר קטנה, שקטה ופסטורלית. המקום האהוב עלי שם הוא הפארק Prins Hendrikpark. במרכז הפארק אגם גדול, מקיפים אותו שבילי הליכה, מדשאות רחבות ואפילו פינת חי (עם במבי!).


בקצה של הפארק ישנו בית קפה קטן ומקסים בשם Bloem.

דבי, בעלת המקום, מכינה בעצמה את העוגות. המקום הזה תמיד שימח וחימם לי את הלב גם כשלא היה קל.


תעלות דן-בוש. באיור הקטן: בית הקפה בלום
תעלות דן-בוש. באיור הקטן: בית הקפה בלום

לא רחוק משם יש בית קפה חביב ביותר בשם קפה הרמן אשר נמצא בתוך מגדל מים ישן משנת 1866. המגדל נבנה שם בשל מגפת הכולרה שפגעה בעיר ושבעקבותיה הובן הצורך במערכת מים וניקוז מודרנית בעיר. שווה להגיע ולהזמין שוקו חם עם קצפת וגם את הקינוח הידוע וגאוות העיר, הבוסה-בולן. טעים מאוד אבל קשה לזוז אחר כך.

עוד על הבוסה-בולן ועל דן-בוש כאן.




אמסטרדם

אמסטרדם היא העיר הכי נפלאה בעיני. מצד אחד היא אורבנית ובינלאומית, עיר שמרגישים בה תנועה וסאונד. מצד שני היא מאוד קטנה יחסית לערים מרכזיות אחרות באירופה (כמו לונדון או ברלין) ואפשר ללכת כמעט לכל מקום ברגל (אני גרה פה יותר משנתיים ועדין לא רוכבת על אופניים), ולהכיר אותה יחסית בקלות ודי מהר. העיר מציעה המון אירועים לקהילות השונות: קהילת המעצבים, קהילת האקספטס (הכינוי של מהגרים מבחירה בהולנד), קהילות של עסקים בנושא קיימות ועוד. יש בה פסטיבלי קולנוע מהחשובים בעולם: פסטיבל הקולנוע הדוקמנטרי IDFA, פסטיבל האנימציה KABOOM (שלמעשה בזכותו התחיל סיפור האהבה שלי עם הולנד), פארקים יפיפיים, מוזיאונים מצוינים והכי חשוב- בתי קפה שהם הכי קוזי וחזיילך.



המקומות שלי באמסטרדם


שכונת היורדאן. השכונה שבה אני גרה שהיא פשוט יפיפיה ומיוחדת. אני אוהבת את הפרטים הקטנים כמו העציצים שבפתחי הבתים, ההפתעות שמגלים בחלונות (כמו למשל סירת מפרש מיניאטורית) והדוכנים הקבועים בשוק של שבת (נורדר מרקט).